דברים שרואים מכאן וגם משם

אני קוראת את הסטטוסים, הטוויטים, הכתבות, הראיונות. קוראת - ומאמינה. מאמינה כי ידעתי שאנחנו משתנים, רק לא תארתי לעצמי באיזו עוצמה רכה יצירתית ומהממת זה יפרוץ החוצה. ולמרות ואולי בגלל שאני לא פיזית כרגע בארץ, ואני מרגישה כל כך קרובה רחוקה בו זמנית - רציתי לכתוב כמה מילים.
קראתי את הכתבה בידיעות על "נשות המהפכה" ועלו לי דמעות בעיניים. הן מדברות על הכוח "הנשי" הקשוב, הרך, המקבל את האחר של המהפכה הזאת. את הסרוב ליפול למקומות ישנים של אלימות והתלהמות והבנתי עד כמה המהפכה הזו באמת לא דומה לשום דבר אחר שראינו בעבר.
אז במה נשתנתה המהפכה הזו מכל המהפכות? ובכן, זה לא רק ה"מה" זה גם האיך. קודם כל - איך? ברשת כמובן. הלא בזמן שכתבתי "אש בשדה קוצים" עוד 1000 איש קיבלו פייסבוק אפדייט או טוויט על היום בערב והחליטו בסוף כן לבוא להפגנה. המהירות הזאת פשוט בלתי נתפסת למי שלא מחובר.
האיך השני הוא - אהבה. לא מוחים נגד אלא בעד. מה כן, לא מה לא. ולמה? כי חלקנו באמת היינו בגואה, למדנו קצת קבלה, קראנו אולי ריי קורצוויל או סידהרטה, אולי סתם נולדנו יותר קשובים מהדור הקודם ואולי עשינו איזה שעור מדיטציה אחד או שניים בחיים שלנו ואנחנו מבינים שמרע יוצא עוד רע. זה לא סתם לצעוק כדי לצעוק, אלו כאבי גדילה.
ואיך אתם קוראים לנו? ניו אייג'. ואני  באה להגיד פה דבר מאוד פשוט - כן. אנחנו אכן ניו אייג'. למה, מה עדיף? להיות אולד אייג'? אם נורא בא לכם לנכס לעצמכם את האולד אייג' ולהשאיר לי להיות ניו אייג' - בשימחה.
בינתיים אנחנו נעשה לייק ונענה לוליק ונבקש שתרטטו אותנו ונפיץ מימ חדש והנה, חצי מכם כבר לא יודעים על מה אני מדברת. אבל החצי השני נקרע מצחוק. 
ואני לא שם, אבל החברה מהאוהלים ברחבי הארץ ימשיכו לחייך אחד לשני, לעשן נרגילה להשתתף בשעור יוגה חינם, לנהל שיחות ערות וויכוחים נוקבים, מנומקים, ומלאי סבלנות, לנגן איזה "גשר צר מאוד" בגיטרה ולהמשיך לדהור קדימה.
נכון, אין עדיין מנהיג ברור, ונכון אין דרישות ממוקדות שיכולות לקרות בזמן הקרוב ונכון צריך להזהר מאנרכיה, אבל יש פה משהו אחר. הדור שלי כבר לא יהיה אותו הדבר לא רק בגלל התוצאה הסופית של המחאה הזאת, מה שיקרה או לא יקרה בעקבותיה - אלא בגלל הדרך שבה היא נעשית. בלי מנהיג, אבל עם גוגל דוקס וטוויטר. בלי אחד שמחליט לבד אלא מח כוורת - קהילה שמחליטה יחד, ויוצרת את המציאות של כולנו תוך כדי ריצה.
 וזו, קוראים אהובים, היא לא רק מהפכה. זאת טרנספורמציה.
וזה מרגש

אהבה וכל השאר 
נועה

 

Posted in: